אולי תרצו לקרוא גם..
וולמארט בוחנת רובוטים שיזהו חוסרים במלאי המדפים
"רובוטים יעילים ב50% מאשר בני אדם ומסוגלים לסרוק מדפים באופן חד משמעי יותר מדויק ופי 3 יותר מהר"
קמעונאי מדבר מהשטח - ראיון בלעדי
"ספקים שולחים מוצרים בלי הסברים... קמעונאי צריך לקבל מידע על המוצרים - על מנת להעביר אותו הלאה ללקוחות שלו"
חברות סטארט-אפ שסוגרות את הפער בין קמעונאים ללקוחות
במעבדת סטארט-אפ קצרת מועד שמניבה עשרות יוזמות חדשניות בשנה.
כתבות שיעניינו אותך
אם אין אני לי, המדינה לי?
על חוק הפנסיה החדש לעצמאים.
למה הלקוחות שלך אוהבים חדשנות?
אם אין אני לי, המדינה לי?
על חוק הפנסיה החדש לעצמאים.
חדשות מהארץ ומהעולם
אם אין אני לי, המדינה לי?
על חוק הפנסיה החדש לעצמאים.
אם אין אני לי, המדינה לי?
על חוק הפנסיה החדש לעצמאים.
אם אין אני לי, המדינה לי?
על חוק הפנסיה החדש לעצמאים.
ישראל במקום השלישי בעולם בסקר שבדק נכונות הצרכנים לקבל מוצרים חדשים. מה החשיבות של צרכנים כאלו והאם הם משתייכים לקבוצת גיל מסוימת?
למה הלקוחות שלך אוהבים חדשנות?
אתר הקמעונאות של ישראל
03-5357669
חדשנות חשובה.
היא יכולה להניע רווחיות וצמיחה, עוזרת לחברות להצליח גם בזמנים כלכליים קשים.
מכון נילסן מצא כי החידושים המובילים שהושקו בארה"ב, ייצרו הכנסות של למעלה מ-50 מיליון דולר בשנה הראשונה שלהם.
באירופה, החידושים המובילים מייצרים למעלה מ-10 מיליון ליש"ט בשנה שבה הם מושקים.
חדשנות גם מסייעת לחברות להישאר רלוונטיות לקונים, והיא יכולה לבנות נאמנות לטווח ארוך.
סקר גלובלי של מכון נילסן בדק את פתיחות הצרכנים למוצרים חדשים.
63% מהצרכנים ענו שהם אוהבים שיצרנים המוכרים להם מציגים מוצרים חדשים.
בנוסף, 57% הנשאלים העידו כי בקנייה האחרונה שלהם רכשו מוצר חדש.
בעוד הצרכנים ברחבי העולם מתלהבים ממוצרים חדשים, דפוסי הרכישה שלהם שונים מאוד ממקום למקום. למעשה, המשיבים בשווקים המתפתחים נוטים יותר לנסות מוצרים חדשים ולהוביל את הדרך לרכישה עצמית.
הצרכנים המאמצים מוצרים חדשים, סווגו לשלוש קבוצות:
המאמצים המוקדמים – אלו הראשונים לרכוש מוצרים חדשים, הצרכנים הממוצעים - אלו שיאמצו מוצרים חדשים באותו זמן כמו חבריהם, והצרכנים המאוחרים – בין האחרונים לרכוש.
הסקר מצא כי מתוך 11 השווקים עם האחוז הגבוה ביותר של מאמצים מוקדים, תשעה מתוכם הינם שווקים מתפתחים (מודגשים):
1. ברזיל (39%)
2. פרו (30%)
3. ישראל (30%)
4. קולומביה (28%)
5. הודו (28%)
6. לטביה (28%)
7. דרום אפריקה (28%)
8. בולגריה (27%)
9. סרביה (27%)
10. קרואטיה (26%)
11. רומניה (26%)
מאמצים מוקדמים של מוצרים חדשים הם פלח חשוב עבור יצרנים מכמה סיבות.
הם יכולים לשמש כבודקי מוצרים, לתת משוב והצעות לשיפור.
כמו כן, הם לעתים קרובות מנהיגים דעה, והם יכולים להיות בעלי ברית חזקים בהפצת המוצרים מפה לאוזן וברשתות החברתיות.
מי קונה יותר – מבוגרים או צעירים?
כאשר אנו מדברים על צרכן "מאמץ מוקדם", מי יעלה בדעתנו? כלל הנראה תעלה לנו תמונה של נער מתמצא טכנולוגית או סטודנט שמוכן לחכות בתור עבור הגאדג'ט האחרון.
אבל דימוי זה הוא מדויק רק באופן חלקי.
בעוד המשיבים הצעירים נוטים יותר לומר שהם רכשו מוצר חדש במהלך מסע הקניות האחרון שלהם מאשר עמיתיהם המבוגרים, במדגם הכולל, המשיבים הצעירים זכו לייצוג גדול יותר רק במעט, בקרב המאמצים המוקדמים.
למעשה, צרכנים בכל הגילאים מחפשים מוצרים שהופכים את חייהם לטובים יותר, ובכל גיל אפשר להיות תומכים נלהבים אם מוצאים מוצר שעונה על צורך מסוים.
עפ"י הספר סודות הצרכן הישראלי, הצרכנים הישראלים מעריכים מאוד חדשנות, מפני שכך הם מתחברים ל"עולם הגדול" ולהצלחה אישית בהווה ובעתיד.
הישראלים גם מאוד אוהבים להצהיר על המוצרים החדשים שלהם בפני אחרים ולהציג אותם בגאווה.
עם זאת, הצרכן הישראלי מקבל חדשנות במידה.
יש לספק לו שינוי ללא זעזוע, בהדרגה בתוך המסגרת המוכרת.
מסקר של TGI על עמדות הצרכנים הישראלים לגבי חדשנות, מתברר שמוצרים שהישראלים הכי אוהבים להתנסות בהם אלו מוצרי מזון חדשים.
מנתוני הסקר עלה כי 52.6% אוהבים לנסות מוצרי מזון חדשים, ו-24% אוהבים לנסות משקאות חדשים שיוצאים לשור.
עוד עלה כי 20% מהישראלים קונים מוצר חדש כדי לנסות אותו.
קרן קורלי, חוקרת בתחום המחקר החושי מחברת ניו סנס, מאשרת שהישראלים מאוד חדשניים והרפתקנים.
הצרכן הישראלי אוהב להתנסות ולקנות מוצרים חדשים.
קורלי טוענת כי תעשיית המזון כבר לא מחכה לטרנדים שינחו אותה בקשר לפיתוח מוצרים, כי אם היום מדובר בזיהוי מוקדם של הצרכים, עוד לפני שהתעוררו אצל הצרכנים.
תעשיית המזון משקפת את הצרכנים שלה, והחידושים הישראלים מוכיחים שהם מתחילים אצל הצרכנים.
דוגמה טובה לשינוי שהתחיל בעקבות דרישת הצרכנים וקיבל מענה מצד יצרני המזון, היא הדרישה למזון בריא.
המגמה הזו הביאה לשינוי של ממש בתעשייה.
בעקבות כך, סלטי צבר החליטו להוסיף יותר טחינה לסלטי החומוס שלהם, מפני שלישראלים יש תפיסה חיובית מאוד לגבי הטחינה מבחינה בריאותית.
כך גם לגבי המוצר פתית. תהליך הייצור שלהם משקף את השינויים שחלים על הצרכן.
בתהליך הייצור של פתית עושים שימוש בקמחים מלאים וקמח סובין, ובאמצעות טכנולוגיה מערבבים ומבשלים את חומרי הגלם הטבעיים כדי לשמור על הערכים התזונתיים.
גם במפעל טרה ניתן דגש לבריאות המוצרים, עם סדרת גבינות שעשויות מרכיבים טבעיים בלבד.
הנתונים מתוך דו"ח נילסן, גלובס ו-Ynet.